"כשחליתי הבנתי את הצורך האמיתי של ליווי למחלת הסרטן. בן 29, מוקף באהבה, משפחה וחברים, אך מרגיש בודד, יצאתי לחפש עמותות דרכם אפגוש אנשים שעברו חוויה דומה, אך לשווא. הייתי מבוגר מדי. העמותות לא קיבלו אותי, והרופאים אמרו לי לעצום עיניים ולחכות שיעבור. זה הרגע בו החלטתי למצוא פתרון לאנשים כמוני, אלו המסרבים לעצום עיניים, אלו שרוצים להיות בשליטה, אלו שרוצים לדעת מה יהיה מחר ואולי יוכלו להתכונן לזה טוב יותר."